1.
הָיָה
קוֹרֵא
בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ
זְמַן
הַמִּקְרָא,
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ,
יָצָא. וְאִם
לָאו, לֹא
יָצָא. בַּפְּרָקִים
שׁוֹאֵל
מִפְּנֵי
הַכָּבוֹד
וּמֵשִׁיב,
וּבָאֶמְצַע
שׁוֹאֵל
מִפְּנֵי
הַיִּרְאָה
וּמֵשִׁיב,
דִּבְרֵי
רַבִּי
מֵאִיר. רַבִּי
יְהוּדָה
אוֹמֵר,
בָּאֶמְצַע
שׁוֹאֵל
מִפְּנֵי
הַיִּרְאָה,
וּמֵשִׁיב
מִפְּנֵי
הַכָּבוֹד,
בַּפְּרָקִים
שׁוֹאֵל
מִפְּנֵי
הַכָּבוֹד,
וּמֵשִׁיב
שָׁלוֹם
לְכָל אָדָם:
2.
אֵלּוּ הֵן
בֵּין
הַפְּרָקִים,
בֵּין בְּרָכָה
רִאשׁוֹנָה
לִשְׁנִיָּה,
בֵּין שְׁנִיָּה
לִשְׁמַע,
וּבֵין
שְׁמַע לִוְהָיָה
אִם שָׁמֹעַ,
בֵּין
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ
לְוַיֹּאמֶר,
בֵּין
וַיֹּאמֶר
לֶאֱמֶת
וְיַצִּיב.
רַבִּי
יְהוּדָה
אוֹמֵר, בֵּין
וַיֹּאמֶר
לֶאֱמֶת
וְיַצִּיב
לֹא יַפְסִיק.
אָמַר רַבִּי
יְהוֹשֻׁעַ
בֶּן קָרְחָה,
לָמָּה
קָדְמָה
שְׁמַע לִוְהָיָה
אִם שָׁמֹעַ,
(אֶלָּא
כְּדֵי)
שֶׁיְּקַבֵּל
עָלָיו עֹל
מַלְכוּת
שָׁמַיִם
תְּחִלָּה,
וְאַחַר
כָּךְ יְקַבֵּל
עָלָיו עֹל
מִצְוֹת.
וְהָיָה אִם
שָׁמֹעַ
לְוַיֹּאמֶר,
שֶׁוְהָיָה
אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג
בַּיּוֹם
וּבַלַּיְלָה,
וַיֹּאמֶר אֵינוֹ
נוֹהֵג
אֶלָּא
בַּיּוֹם
(בִּלְבָד):
3. הַקּוֹרֵא
אֶת שְׁמַע
וְלֹא
הִשְׁמִיעַ
לְאָזְנוֹ,
יָצָא. רַבִּי
יוֹסֵי
אוֹמֵר, לֹא
יָצָא. קָרָא
וְלֹא
דִקְדֵּק
בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ,
רַבִּי
יוֹסֵי
אוֹמֵר יָצָא,
רַבִּי יְהוּדָה
אוֹמֵר לֹא
יָצָא.
הַקּוֹרֵא
לְמַפְרֵעַ,
לֹא יָצָא.
קָרָא
וְטָעָה,
יַחֲזֹר
לְמָּקוֹם שֶׁטָעָה:
4. הָאֻמָּנִין
קוֹרִין
בְּרֹאשׁ
הָאִילָן אוֹ
בְרֹאשׁ
הַנִּדְבָּךְ,
מַה
שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין
לַעֲשׂוֹת
כֵּן
בַתְּפִלָּה:
5. חָתָן
פָּטוּר
מִקְּרִיאַת
שְׁמַע
בַּלַּיְלָה
הָרִאשׁוֹן
עַד מוֹצָאֵי
שַׁבָּת, אִם
לֹא עָשָׂה
מַעֲשֶׂה.
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן
גַּמְלִיאֵל
שֶׁקָּרָא
בְלַיְלָה
הָרִאשׁוֹן
שֶׁנָּשָׂא.
אָמְרוּ לוֹ
תַּלְמִידָיו,
לֹא
לִמַּדְתָּנוּ,
רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן
פָטוּר
מִקְּרִיאַת
שְׁמַע
בְּלַּיְלָה
הָרִאשׁוֹן.
אָמַר לָהֶם,
אֵינִי שׁוֹמֵעַ
לָכֶם
לְבַטֵל
מִמֶּנִּי
מַלְכוּת שָׁמַיִם
אְפִלּוּ
שָׁעָה אֶחָת:
6. רָחַץ
לַיְלָה
הָרִאשׁוֹן
שֶׁמֵּתָה
אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ
תַּלְמִידָיו,
לֹא לִמַּדְתָּנוּ,
רַבֵּנוּ,
שֶׁאָבֵל
אָסוּר לִרְחֹץ.
אָמַר לָהֶם,
אֵינִי
כִּשְׁאָר
כָּל אָדָם,
אִסְטְנִיס
אָנִי:
7. וּכְשֶׁמֵּת
טָבִי
עַבְדּוֹ,
קִבֵּל עָלָיו
תַּנְחוּמִין.
אָמְרוּ לוֹ
תַּלְמִידָיו,
לֹא
לִמַּדְתָּנוּ,
רַבֵּנוּ,
שֶׁאֵין מְקַבְּלִין
תַּנְחוּמִין
עַל
הָעֲבָדִים. אָמַר
לָהֶם, אֵין
טָבִי
עַבְדִּי
כִּשְׁאָר כָּל
הָעֲבָדִים,
כָּשֵׁר
הָיָה:
8. חָתָן
אִם רָצָה
לִקְרוֹת
קְרִיאַת
שְׁמַע לַיְלָה
הָרִאשׁוֹן,
קוֹרֵא.
רַבָּן
שִׁמְעוֹן
בֶּן גַּמְלִיאֵל
אוֹמֵר, לֹא
כָל הָרוֹצֶה
לִטֹל אֶת
הַשֵׁם יטֹל: